L’intellect sanctifié

Troisième des trente-deux chemins de la Sagesse

“Et  Élohim parla qu’il y ait de la lumière et il y eut de la lumière 

(Genèse 1, 3)

פרדס רימונים

נתיב הג’ נקרא שכל מקודש. כבר בארנו בשני הנתיבות הקודמים כי האחד מהם הוא שכל מופלא נדמה למאציל, והב’ שכל מזהיר דומה אל הכתר, כמבואר בשני הנתיבות הקודמים. וזה הג’ דומה אל החכמה ולכן נקרא שכל מקודש כי כל קדש הוא בחכמה. כי סדר הנתיבות י’ ראשונים כנגד י »ס. וכ »ב כנגד כ »ב אותיות כאשר נבאר. ומפני שכל אחד מהספירה שלמטה היא מראה למה שלמעלה הימנה, לכן הנתיב הראשון מודיע גדולת המאציל ולכן בו ענין האצילות כמבואר, והנתיב השני מודיע כח הכתר, והג’ מודיע כח החכמה. וכן על זה הסדר עד תומם. עוד אמר והוא יסוד החכמה הקדומה להורות על הנדרש. כי הנתיב הראשון היא הבחינה המתייחדת עם הכתר שהוא בכתר. והנתיב השני בחינת עצמותה מודיע ומראה גדולת הכתר. והג’ בחינתה המשפיע כנגד בינה, מודיע עצמות ופנימיות ויסוד החכמה. עוד אמר הנקרא אמונה אומן. פירוש אמונה נקרא הבינה והיא אמונה ומגודלת מהחכמה. והחכמה אומן ומגדל שלה. או אפשר שיתיחס אמונה במלכות שגם היא אמונה ומגודלת מהחכמה, כאשר נבאר בשער המציאות. ובדברי הרשב »י (שם) ויאמר אלקים יהי אור. יהי אויר, אור י’. וכד האי נקודה אתעטפת בהאי אור ואתעבידת אויר, מהכא אתמשכו כל ההויות עכ »ל. ופי’ כי בריאת העולם היה ע »י החכמה ומקרא מלא הוא (תהלים קד) כלם בחכמה עשית. אמנם הכל היה ע »י הבינה כמבואר בפרק הקודם. והענין שהיתה החכמה מתלבשת בבינה. ועל ידי הבינה היו ההויות נמשכות והם ה’ אורות בפסוק זה הרמז אל הבינה שהיא ה’ ראשונה של שם. וכן ביאר הרשב »י בדרוש הזה שם. ולבישת ועטיפת החכמה בבינה, ירמוז אויר שהוא י’ שהיא חכמה מתעטפת באור שהוא הבינה. ומטעם שהכתר מתייחד עמהם ומאיר בהם בשעת יחודם והוא כולל את שתיהם יחד לכן ירמוז בו אויר. ונקרא ג »כ מגדל הפורח באויר שהוא פורח ושוחה על שתיהם. עם היות שג »כ יתיחס שם זה אל הבינה, מפני שהתפארת ג »כ נקרא אויר כאשר נבאר בשער ערכי הכנויים. והכונה כי ע »י הנתיב הזה ימשכו ההויות בעת יחוד הבינה והחכמה.